ברגע שעמדתי בחדר הלידה, מדברת עברית עם הצוות הרפואי תוך כדי הבאת חיים חדשים לעולם, הבנתי שאני לא רק גרה בישראל - אני עוזרת לעצב את עתידה
ישראל הפסיקה להיות מקום שאני מבקרת בו, והיא הפכה למקום שאני קוראת לו בית
אריאלה גדלה בבית ציוני מאוד – משפחתה אפילו ניסתה לעלות ב-2006, כשהייתה תינוקת, אך חזרה לאמריקה כעבור שנה. היא לא זוכרת את הניסיון ההוא, אבל גדלה על ביקורים תכופים בישראל ועל שיחות משפחתיות שחזרו שוב ושוב לרעיון העלייה. הרעיון תמיד היה שם – אבל השבעה באוקטובר הוא זה שהפך אותו מחלום רחוק לאחריות דחופה. "כמו יהודים רבים ברחבי העולם, הרגשתי קריאה עזה להיות בישראל ולתרום בכל דרך אפשרית," היא אומרת. שירות לאומי נראה לה כהזדמנות המושלמת – להחזיר לארץ שהיא אוהבת, ובו זמנית להתחיל לבנות כאן חיים.
שירות שהוא זכות
אריאלה משרתת בכרם אור, בית ספר לילדים עם לקויות ראייה ומוגבלויות נוספות. "לשרת את מדינת ישראל היא אחת הזכויות הגדולות בחיי," היא אומרת, "וגם אחת השנים המאתגרות ביותר שחוויתי – ודווקא זה מה שהפך אותה למשמעותית כל כך." זה דרש ממנה, בלשונה, מסירות נפש של ממש. היא מדגישה שהשירות שלה אינו דומה בגודלו להקרבה של חיילים בודדים ושל כל מי שמגן על הארץ, אבל היא יודעת שמילאה השנה את התפקיד שה' רצה ממנה. העבודה בכרם אור נתנה לה הערכה חדשה לגמרי לאנשים שמרכיבים את המדינה הזו. "ישראל נבנית על ידי אנשים רגילים שעושים דברים יוצאי דופן, מתוך אהבה, מסירות ואחדות," היא אומרת. "להיות חלק מזה, אפילו בדרכי הקטנה, היה ממלא סיפוק באופן יוצא דופן."
- 1640 בנות שירות בודדות
בית חם לבנות שירות מכל העולם
היציאה מהבית ומהמשפחה לא הייתה פשוטה – אבל אריאלה לא עברה את זה לבד. היא הייתה חלק מהמחזור הראשון אי פעם של תוכנית "בנות שירות בודדות" של נפש בנפש, ומספרת שהתוכנית נתנה לה תחושת שייכות מיידית לצד בנות שירות בודדות אחרות מרחבי העולם – אנשים שכנראה לא הייתה פוגשת בשום דרך אחרת. השותפות עם ארגון מזרחי הוסיפה עוד ממד משמעותי, ועזרה לרבות מהבנות להמשיך ולצמוח ביהדותן מעבר לתיכון ולסמינר. השבתות, הארוחות, האירועים והתוכניות לחגים גרמו לישראל להרגיש כמו בית של ממש – ותודה מיוחדת, היא מציינת, לרבנית שני תרגן, שהחום, התורה וההנהגה שלה יצרו אווירה מרוממת לאורך כל השנה.
מעבר לתוכנית, אריאלה מצאה קהילה גם במקומות אחרים לגמרי, במעונות, במזרחי, ובקהילה הצעירה בבקעה, שם פגשה אנשים שהפכו כמו משפחה. רבים מהם עצמם עולים, וזה יצר הבנה משותפת שליוותה אותה לאורך כל התהליך. וגם בפינה בלתי צפויה: סטודיו הפילאטיס "The Movement", שם פגשה נשים צעירות מעוררות השראה ובנתה חברויות משמעותיות. "זה הפך למקום שבו אני יכולה להישאר פעילה, להתחבר לאחרים, ולהרגיש עוד יותר בבית."
עשרות אלפי עולים אינספור סיפורים
ארגון “נפש בנפש” ביחדיו עם שותפיו מסייע לעולים לישראל ומעמיד לרשותם מערך מקצועי ענף לרווחת העולים על מנת לסייע להם במהלך המשמעותי הזה באמצעות ייעוץ וליווי תעסוקתי, השתלבות בקהילה, במערכת הבריאות והחינוך, הפחתת עלויות המעבר והתמודדות עם הבירוקרטיה הממשלתית.
דרך הקצאת משאבים חכמה והירתמות כל הגורמים המעורבים, מדינת ישראל תראה גידול משמעותי במס' העולים לארץ ונזכה לסייע לעוד אלפי יהודים לקבוע את ביתם במדינת ישראל.
